אונס ופקוח נפש / הרב צביקה פרוינדליך
30/10/23
אונס ופקוח נפש / ר' צביקה פרוינדליך
- רופא שיתכן ויקראו לו לתורנות בשבת האם עליו לשהות ליד ביה"ח או מותר לו לשהות בביתו ואם יקראו לו – יאלץ לחלל שבת?
נחלקו ר' משה פיינשטיין ור' שלמה זלמן אוירבאך:
ר' מ"פ: ראוי שישהה קרוב לביה"ח כדי שלא יחלל שבת
הגרש"ז: יכול לשהות בביתו וכך גם נשים בסוף תשיעי.
נושא זה מובא ב-3 ניתוחים שונים והועבר ב-3 שיעורים
1. חלוקה בין עשה ללא תעשה
מכילתא, פר' ויקרא מביא גמ' במנחות מו לגבי תפילין שלא נבדקו הרבה שנים? מחלוקת בית שמאי ובית הלל לדעת בית שמאי: לא צריך לבדוק לדעת בית הלל: פעם בשנה צריך לבדוק.
משכנות יעקב: מסביר שדעת בית הלל שבודק פעם בשנה משום מיעוט המצוי, יש חשש מלחות, שמש, גשם.
השאלה אם יש לחשוש למיעוט המצוי, לפי זה רצה להוציא דין של בדיקת הריאות בעופות משום מיעוט המצוי.
האור שמח: I) אשה שויסתה קבועה ל 30 יום וראתה דם ביום ה19 אחרי שהתייחדה עם בעלה פטורה מקורבן כי סומכים על חזקה ומיעוט נשים שויסתן לא קבוע – לא חוששין להן.
II)אשה שמת בעלה והתייבמה לאחיו לאחר 3 חודשים וזמו קצר אח"כ ניכר שהיא מעוברת אומר תוס' שפטורה מקורבן כי רוב נשים עוברן ניכר לאחר 3 חודשים והיא סמכה על הרוב.
אם אפשר לסמוך על רוב או על חזקה למה בתפילין חוששין ממיעוט המצוי?
האור שמח מחלק בין לאוו לעשה, בסומך על הרוב – יש לאוו שאסור לבעול אשת אח אבל כשאנוס – אין לאוו, אבל בעשה התורה רוצה שתקיים מצווה ולא במצב של אונס לפי זה יש לדון האם בדיקת תפילין היא כמו בדיקת הריאות כי תפילין זה עשה ומקסימום לא קיימתי מצוות עשה, בבדיקת ריאות זה לאו של טריפה!
ר' שמעון שקאפ: הגמ' בכתובות ג: בסוגיא "ולידרוש להו דאונס שרי" שנשים שהתחתנו ברביעי היו קודם נבעלות להגמון והגמ' אומרת שמותר לה להתחתן כי היא נקראת אנוסה, שואל ר' שמעון הרי בגמ' שבת בר' אליעזר דמילה שמילה דוחה שבת – רק בזמנו ורק אם יש מים חמים מיום שישי לרחוץ בהם התינוק, אם אין מים חמים? זהו פקו"נ ואסור להכניס את עצמו לאונס ואז יצטרך לחמם מים בשבת. שואל ר' שמעון: לגבי בתולה שנבעלה להגמון – מותר להכניס עצמו לאונס ולגבי מילה שזה רק חילול שבת – אסור להכניס עצמו לפקו"נ?!
-: יש הבדל בין לאוו לעשה, לגבי האישה – היא לא עוברת איסור אם נאנסה ונבעלה להגמון אבל לגבי מילה בשבת האם קיימתי את המצווה של מילה בזמנה אם חיללתי שבת? – לא, אסור לאדם להכניס עצמו בביטול עשה.
* גמ' בנידה נו : מת-מותר לקברו בתכריכין של כלאיים ואין בזה לעג לרש. שואלים תוס' הרי קיימא לן שמכניסין את הציציות בבית הקברות משום לעג לרש?
עונים תוס' ציצית ששקולה כנגד כל המצוות ונשאר בצ"ע.
אומר ר' שמואל: יש הבדל גדול, כלאיים זה לאוו – אתה אנוס כי מישהו הלביש את המת בכלאיים אז אתה פטור אבל כשאתה עם ציצית – עשה – יש טענה על המת למה החי מקיים והוא לא? לכן בעשה יש לעג לרש אבל באיסור – לא עובר שום איסור.
- רוב הפוסקים לא קיבלו את האבחנה הזו:
מרדכי: יהודי שהולך בשבת ברחוב ורואה שטליתו נפסלה, פוסק המרדכי שמותר לו להמשיך ללבוש את הטלית כי התורה אמרה שיש לך מצווה לעשות 4 כנפות אבל כשאתה אנוס – אין לך איסור ב4 כנפות ללא ציצית.
שואלים האחרונים: אם אונס זה רק בלאוו ולא אומרים אונס בעשה כיצד אומר המרדכי שבאונס בעשה התורה לא ציוותה אותך? היה צריך להוריד את הציצית כי אין פטור של אנוס בעשה?!
ועוד: יש דין שאין מפליגין בספינה בשישי כי עובר על תחומין אבל מדאורייתא אפילו לפני שבת – מותר מכאן רואים שמדאורייתא מותר להיכנס לביטול עשה!!!
13/11/23
2. פקו"נ על עצמו מול פקו"נ על אחרים
סיכום: שאלנו על רופא כונן – היכן עליו לשהות?
אגרות משה: קרוב לבית החולים
הגרש"ז: יכול לשהות בביתו ואם יקראו לו – יחלל שבת בגלל פיקו"נ וכן נשים לפני לידה אינן חייבות לשהות בהוסטלים ליד הבי"ח.
הגמ' בכתובות ג: בסוגיית ולידרוש להו דאונס שרי – הגמ' דנה האם מותר לבתולה שנישאת ברביעי וההגמון יבא עליה – הן מכניסות עצמן לאונס! שיתחתנו יום קודם!
הגמ' אומרת שמותר כי חשש מההגמון – היא נקראת אנוסה.
שואל ר' שמעון שקאפ הרי מילה דוחה שבת אבל מכשירי מילה – לא ולכן אם אין מים חמים דוחים את המילה (בפרק ר' אליעזר דמילה).
שואל בעל המאור: נמול בשבת ואז נכנס למצב של פקו"נ לתינוק ויהיה מותר להרתיח מים בשבת?!
-: אלא שאסור להכנס מראש למצב של פקו"נ.
שואל ר שמעון שקאפ: גלוי עריות בבתולה נישאת – אע"פ שההגמון יבא עליה – מותר אבל לחלל שבת במילה – אסור?!
-:מתרץ ר' שמואל שבנאנסה להגמון – לא עוברת איסור אבל מילה בשבת ומרתיח מים – לא קיימתי מצוות עשה בזמנה.
הגמ' ביומא פה: אדם שמתארח אצל אחר ורואה גנב שיש חשש שיהרוג את בעה"ב – אפילו בספק של בא במחתרת – מותר לו להורגו.
מכאן לומדים שאם יש יולדת – מותר לחלל עליה את השבת כי אם ספק בא במחתרת מותר להורגו
אע"פ שהוא ספק, ודאי שלחלל שבת בפקו"נ יהיה מותר – זו דעת ר' ישמעאל בבית נתזא בלוד.
כפות תמרים: בסנהדרין עה: 3 עבירות של יהרג ובל יעבור ואותו ר' ישמעאל אומר יעבור ולא יהרג כי כתוב "וחי בהם", שואל הכפות תמרים ממה לומדים שפקו"נ דוחה שבת מ"וחי בהם" או מבא במתרת? למה צריך 2 לימודים?
-: כל מה שלומדים מ "וחי בהם" זה על האדם עצמו אבל לחלל שבת כדי להציל מישהו אחר – זה לומדים מבא במחתרת.
שואל ר' שמואל: מה ההבדל בין חילול שבת על עצמו לחילול שבת על אחרים?
-: יש 2 אפשרויות ללמוד פקו"נ: |) לבא ולהגיד שכשנוצר מצב שדורש פיקו"נ הוא חמור יותר משמירת השבת ואתה צריך לבחור בפקו"נ כי פקו"נ גובר על חילול שבת.
||) כל מצוות התורה שנצטווינו הן עד מצב פיקו"נ, ברגע שנוצר מצב שמחייב פקו"נ – הכל מותר! אין תורה! זה יותר מ"הותרה"!
כשהתורה דיברה "ןחי בהם" – זה על הגברא, כל הצד של איסור הוא שיש צווי תורה ויש איסור גילוי עריות אבל כשאומרים לאדם הורגים אותך אם לא תעבור על גילוי עריות – אזי אין תורה, מותר לך!.
מותר לך לחלל שבת בשביל עצמך כי אין אצלי חלול שבת במצב פקו"נ אבל עבור מישהו אחר שם אין "וחי בהם" – שם הלימוד הוא מבא במחתרת, שם לא אומרים שאין תורה אלא תעדיף פקו"נ על יתר המצוות.
הרמב"ם פ' יד מאכלות אסורות יג: ואם היה טועה במדבר ואין לו מה לאכול הרי זה מותר במאכלות אסורות.
רמב"ם שבת פ'א הל' א: חולה שיש בו סכנה עושים לו כל צרכיו כי היא דחויה אצל כל המצוות.
על עצמו – מותר, על אחרים – דחויה.
אומר ר' שמואל זהו החילוק בין לנציל עצמו ללהציל אחרים.
בבתולה- מותר לה להיכנס למצב של פקו"נ, לגביה אין תורה אבל במילה בשבת ללא מים חמים שם יש תורה והשאלה מה גובר האם מותר להיכנס לפקו"נ ושם פסקו לא לחלל שבת.
מותר להפליג בספינה ביום שישי אבל אסור למול תינוק בשבת כשאין מים חמים, כי בספינה אני בפקו"נ ואין ברירה אבל במילה זהו פקו"נ של אחרים!
בפקו"נ שלי – אין תורה בכלל בפקו"נ של אחרים – שם לא תמיד יש היתר לחלל שבת, ולכן בפסק של הגרש"ז מול האגרות משה: היולדת-לא צריכה לשהות ליד ביה"ח אבל רופא שזהו פקו"נ של אחרים – עדיף שישהה קרוב לבי"ח.
ר' חיים מבריסק: בבא קמא ס: מותר לאדם בפקו"נ להציל עצמו בממון חבירו (כמו להונות חב' ביטוח להוציא ממון אבל אח"כ חובה להחזיר). מחדש ר' חיים שכל ההיתר להציל עצמו בממון חבירו הוא היתר ליהודי ולא לגוי.
אבי עזרי: סנהדרין עו: גבי גוי שמאוים שיהרגו אותו אם לא יבא על הערווה – מותר לו בגלוי עריות.
למה ר' חיים עשה אבחנה בין יהודי לגוי במציל עצמו בממון חבירו?
מתרץ ר' שלומקה ברמן: כל הנידון הוא בלהציל מישהו אחר להציל עצמו מותר גם ליהודי וגם לגוי אבל גבי להציל מישהו אחר – שם יש הבדל בין יהודי לגוי.
27/11/2023
3. חילוק בין חפצא לגברא
לגבי רופא שייתכן ויקרא לכוננות בשבת האם עליו לשהות קרןב לביה"ח שלא יחלל שבת או יכול לשהות בביתו ואם יקראו לו זהו פקו"נ ויחלל שבת וכן יולדת לקראת סוף התשיעי האם צריכה לשהות ליד ביה"ח?
הגרש"ז אוירבך: מותר להם לשהות בביתם.
- יהודי בבי"ח בשבת בחו"ל נצטווה לאכול בשר לפניו 2 אופציות: 1. לאכול נבילה 2. לשחוט בשבת.
נבילה זהו איסור לאו, שחיטה זהו כרת.
הרא"ש אומר שיאכל נבילה כי "מאכילין אותו הקל הקל" עוברים קודם על איסור קל.
רבינו מאיר: שישחט וכן פסק הבית יוסף (שו"ע שכ"ח).
- הרי יש לנו דין של מאכילין אותו הקל הקל ?! קודם נתחיל באיסור קל?!
שו"ע שכ"ח: חולה שיש בו סכנה ורוצה להדליק חימום במזגן עקב הקור או שיכסהו בהרבה בגדים?
-: כותב השו"ע שמותר להדליק לו מזגן.
מג"א: אעפ"י שאפשר לחמם עם בגדים חימום עם מזגן טוב יותר לחולה ומותר.
המגיד משנה: גם כששניהם נותנים אותו חימום – מותר להדליק מזגן ("שואל ומשיב").
-מדוע מותר המזגן? הרי מאכילין אותו הקל הקל? למה שלא נמעט באיסורין?
-: נמקו"י: כיצד אישה מדליקה נרות בערב שבת? הרי אישו משום חיציו? כלומר כל רגע ורגע היא מדליקה אש?! גם לאחר כניסת שבת!!!
עונה הנמקו"י: כל האיסור בשבת זה רק אם אני עושה מעשה שכתוב "למען ינוח", בשבת יש איסור על הגברא! אם הגברא לא עשה מעשה – אין עליו איסור.
רמב"ם: אדם הוציא בשבת מרשות לרשות חצי שיעור ואחרי 5 דקות עוד חצי שיעור, אומר הרמב"ם אם לא התרו בו זה נקרא העלם אחד וחייב קורבן וכן אם קצר חצי שיעור (פחות מגרוגרת) ושוב קצר חצי שיעור בהעלם אחד – לא ידע – חייב קורבן.
רמב"ם: אדם בישל בסיר בשר וחלב בכמות של חצי שיעור ושוב בישל חצי שיעור בסיר נוסף – אומר הרמב"ם שפטור עד שיבשל כאחד.
- מדוע בבישול לא מצטרף ואילו בהוצאה וקצירה כן מצטרף?
- אומר ר' שמעון שקאפ: בשבת האיסור הוא על הגברא והכל מצטרף ואילו בבישול בשר וחלב
זהו איסור של חפצא ואין איסור חפצא בחצי שיעור.
הסטייפלער: ציצית שנפסלה בשבת לא צריך להסירה כי הוא אנוס (המרדכי), למה כשמותר לשחוט ביו"ט אם אין לו עפר לכסוי הדם של החיה/עוף – אסור לו לשחוט? הרי הוא אנוס???
-: ר' שמואל: בציצית זוהי חובת הגברא ואם אני אנוס אז אני פטור אבל בכסוי הדם זוהי חובה שהדם יהיה מכוסה -חפצא- אין היתר של אונס.
* הרא"ש דן אם יש איסור נבילה או לשחוט בשבת לחולה מסוכן,
השו"ע חולק על הרא"ש ומתיר שחיטה בשבת כי איסור שחיטה הוא על הגברא איסור נבילה הוא חפצא, בפקוח נפש – אין איסור על הגברא! ולכן יהיה מותר לשחוט בשבת.
לכן הגרש"ז התיר (כמו רבינו מאיר והשו"ע) שבאיסורי גברא בפקוח נפש – אין שבת, לכן יהיה מותר לרופא לשהות בביתו רחוק מביה"ח וכן לאישה בהריון הממתינה ללדת.