ראש השנה: שכח המלך הקדוש בליל ר"ה
שכח ולא אמר המלך הקדוש בליל ראש השנה
המשנה ברורה בשער ציון תקפ"ב (ד) מביא בשם ר' אבלי פאסוועלער (שהיה אב"ד בוילנא בזמן הגאון):
"אם טעה בליל ר"ה ולא אמר המלך הקדוש שא"צ לחזור כדין טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא בליל ר"ח שא"צ לחזור מחמת שאין מקדשים החודש בלילה. ולענ"ד לא נהירא דזה היה שייך רק אם היה מתפלל תפלת חול משא"כ בזה שמתפלל תפלת יו"ט ממ"נ אינו יוצא …"
ובשו"ע עצמו:
אם שכח המלך הקדוש חוזר לראש (בין ביום ובין בלילה).
דהיינו לפי ר' אבלי – ליל ר"ה הוא כמו ליל ר"ח
מאידך המ"ב סובר שבליל ר"ה יש תרתי דסתרי – א"א להתפלל תפילת חג אולם לומר הא- ל הקדוש.
בסידורים ישנים מובא בשם ר' ש"ז אויערבך: מי ששכח יעלה ויבוא בברכת המזון בלילה לא יחזור (כמו ביעלה ויבוא). אח"כ רשז"א חזר בו – וכתב שצריך לחזור
מה העניין ? מה הדימיון שמדמה ר' אבלי בין המלך הקדוש בליל ר"ה ליעלה ויבוא בראש חודש?
הטעם שביעלה ויבוא אינו חוזר בלילה הוא משום "שאין מקדשים את החודש בלילה".
מה העניין בזה ?
הגמ' בשבת כד קובעת כלל לגבי תוספות בשמונה עשרה:
"דתני רבי אושעיא: 'ימים שיש בהן קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחולו של מועד, ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר – מחזירין אותו, ואין בהן קדושה על הכוס, ויש בהן הזכרה בברכת המזון; ימים שאין בהן קרבן מוסף, כגון שני וחמישי ותעניות ומעמדות ('שני וחמישי' מאי עבידתייהו אלא שני וחמיש ושני של 'תעניות ומעמדות, ערבית ושחרית ומנחה – מתפלל שמונה עשרה, ואומר מעין המאורע בשומע תפלה, ואם לא אמר – אין מחזירין אותו ואין בהן הזכרה בברכת המזון."
דהיינו ביום שאומרים מוסף כמו ר"ח אם שכח יעלה ויבוא – חוזר
וביום שאין אומרים מוסף – כמו חנוכה ופורים – אינו חוזר
מסביר ר' שמואל:
העניין בזה הוא שבימים שיש בהם מוסף יש קדושה יתירה ביום ואז תיקנו תפילה אחרת : שמונה עשרה עם תוספות ואם שכח התוספת לא יצא ידי חובת התפילה.
בימים שאין בהם מוסף זהו רק תוספת לתפילה "מעין המאורע" ולכן גם אם שכח בכל זה יצא י"ח תפילה.
וכך מדוייק מלשון הרמבם הלכות תפילה פ"ב ה"י:
" בראשי חודשים ובחולו של מועד–מתפלל ערבית ושחרית ומנחה תשע עשרה ברכות, כשאר הימים; ואומר בעבודה אלוהינו ואלוהי אבותינו"
ובהי"ד:
" בחנוכה ופורים, מוסיפין בהודיה על הניסים"
אם העניין הוא בזה שבראש חודש יש קדושה יתירה מדוע א"כ בלילה לא חוזר ?
הרי"ף בברכות מביא שאם טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירים אותו שאין מקדשים את החודש בלילה ואם טעה בשבת וביו"ט מחזירים. ומביא את רבינו יונה שבימים אלו קדושתם גם בלילה.משמע מדבריו שאין קדושת ר"ח בלילה.
א"כ מדוע אומרים יעלה ויבוא בלילה?
רשי שבת כד: אומר שאין אומרים עננו בתענית בלילה שמא עד מחר ירגיש לא טוב ולא יצום ונמצא דובר שקרים.
משמע שאלמלא זה, היה צריך לומר, הגם שזה לא תענית. אלא שהיה צריך להוסיף עננו (אלמלי "דובר שקרים") משום שיש דין להזכיר מעין המאורע כבר בלילה.
ועל כן גם בר"ח למרות שאין קדושת ר"ח בלילה אומרים יעלה ויבוא מעין המאורע.
נמצא שחלוק הדין של יעלה ויבוא ביום – זה דין בתפילה וע"כ אם שכח – חוזר,
מדין יעלה ויבוא בלילה – שזה רק דין מעין המאורע וע"כ אם שכח אינו חוזר.
מי ששכח יעלה ויבוא בברכת המזון בשבת חייב לחזור וזאת מכיוון שיש חיוב לאכול ועל כן חייב גם לברך וכשיש חיוב לברך אם שכח צריך לחזור
(ועל כן אם שכח רצה בסעודה שלישית שאין חיוב בפת אם שכח לא יחזור).
כך גם בסוכות ופסח שיש חיוב לאכול בלילה ראשון אם שכח יעלה ויבוא – חוזר משא"כ ביום (בשבועות יש מחלוקת).
בראש השנה השו"ע מביא שצריך לחזור כי יש חיוב לאכול כמו בכל יו"ט. לעומת זאת בט"ז מובא שזה "יום דין" (יש אפילו עניין להתענות) ולא יום שמחה והיות ואין חיוב לאכול על כן מי ששכח יעלה ויבוא בברכת המזון לא צריך לחזור.
המשנה ברורה מביא שגם אם יש עניין להתענות זה לא בליל ר"ה וצריך לאכול. הטעם לכך הוא מכיוון שבלילה זה לא יום דין. על פי הקבלה הדין מתחיל רק משעה שלישית ביום (ולכן כתבו שגם ותיקין לא יתחילו מוסף לפני שעה שלישית).
לפי זה מכיוון שליל ר"ה אינו יום דין לפיכך גם "המלך הקדוש" אינה תוספת של תפילה חדשה אלא רק אזכרה מעין המאורע ולכן אומר ר' אבלי שזה כמו ר"ח שיעלה ויבוא בלילה זה רק אזכרה ולא חוזר אבל ביום זה כבר חלק מהתפילה ואם טעה חוזר.
(לילה שני של ר"ה זה כמו לילה ראשון ובעשי"ת בלילה – לא ברור האם כמו ליל ר"ה או שכבר התחילו ימי הדין וחוזר)
(צריך לסגור עניין ר' שז"א שחזר בו לעניין יעלה ויבוא בברכת המזון בלילה)