image_print

בס"ד                                                                                                                                                                   י"ט שבט תשע"א (24/1/2011)

בדין מתה מחמת מלאכה

נשאלה שאלה: שאל מכונית ואמר לבעל המכונית שנוסע בשטחים, כשנסע זרקו על הרכב בלוקים, בעל המכונית תובע את השואל אבל השואל טוען שהסכמת שאסע לשטחים וידעת שיש סיכון שיזרקו עלי אבנים, ולכן אני פטור מלשלם! בעל הרכב  אומר שזהו אונס והשואל חייב לשלם!

הגמ בבא מציעא צו: שואל פטור במתה מחמת מלאכה והסיבה כי הוא אומר לו שאם אני נוסע ונגמר המנוע – הרי שאלתי אותה בשביל ליסוע ולא בשביל שתעמוד ליד הבית, פוסק הרמ"א אדם שלקח סוס ועגלה ובאו שודדים או חיות בדרך, כיון שבאו בדרך – זה מתה מחמת מלאכה, כי בלי הנסיעה לא היו מגיעים החיות רעות/השודדים (זה לא מתה בהר כי שם הייתה נסיעה שהמנוע נגמר או הבהמה לא יכולה לעלות את ההר זה מתה מחמת מלאכה ברור אבל כשמגיעים שודדים או חיות רעות – זה לא הדרך היא שגרמה לנזק אלא מישהו מבחוץ גרם!)  ,כאשר אתה לוקח סוס ועגלה ומגיעים שודדים בדרך – גם זה מתה מחמת מלאכה

ראיה: מהגמ' בבא מציעא צב, אדם שאל חתול כדי לרדוף אחרי עכברים ותוך הרדיפה הוא אכל עכברים ומת – אומרת הגמ' זה מתה מחמת מלאכה, אומר הרמ"א הוא שאל את החתול כדי שירדוף והוא אכל זה מהצד! השאילה היתה כדי לרדוף! אבל כיון שקרה תוך כדי המלאכה – כיון שכך זה נקרא מתה מחמת מלאכה ולכן אומר הרמ"א אם אדם משאיל רכב והגיעו גנבים בשעה שנסע עם הרכב כיוון שהם הגיעו בשעה שעושה את המלאכה המכונית ניזוקה – זה מתה מחמת מלאכה כלומר אם שאילה של החתול הייתה כדי לרדוף אבל כיון שאכל באמצע המלאכה זה נקרא מתה מחמת מלאכה כך גם שאל את הרכב והגיעו שודדים זה נקרא מתה מחמת מלאכה!!!

הרא"ש: לא נכון, חתול שרודף אחרי עכברים זה מתבקש שיאכל אותם לעומת זאת  כאשר בא שודד מבחוץ זה לא נקרא מתה מחמת מלאכה הוא יכול לבוא גם כשהרכב עומד!

להלכה: מרן בשו"ע: אדם ששכר מכונית/סוס והגיעו שודדים בדרך ולקחו את הרכב – כיוון שזה קרה בדרך זה נקרא מתה מחמת מלאכה.

חולק עליו היד רמה: שודדים יכולים להגיע גם ליד הבית וזה לא מחמת מלאכה, זה לא בדרך!

הבית יוסף בבדק הבית: שודדים וחיות רעות מגיעות בדרך – זה נקרא בדרך.

שיטת השו"ע אדם ששכר מכונית והגיעו פורעים והרסו את המכונית – כיוון שזה קרה בדרך זה נקרא מתה מחמת המלאכה.

חולק הרמ"א: כיוון שהפורעים יכולים להגיע לכאן – זה לא יקרא מתה מחמת מלאכה, לאו דוקא בדרך.

אומר הנתיבות: אם אדם שאל/שכר מכונית והשאיר את המכונית בצפת ומישהו גנב אותה – אין שום קשר למה שהמכונית בצפת אפשר בכל מקום, 

המחלוקת של הרמ"א והשו"ע כאשר הדרך היא הגורמת –

לדעת הרמ"א אין שום קשר לדרך אבל

לדעת השו"ע זה מתה מחמת מלאכה והדין הוא שיהיה פטור.

מה יקרה בתאונת דרכים שלא באשמתו האם כאן יהיה חייב או פטור?

במקרה הקודם הפורעים יכולים לבא גם לפה אבל בתאונת דרכים זה באמצע הדרך לא יכול לקרות כאשר הרכב לא עמד.!

שיטת הרמב"ן (מביא אותה הש"ך):בכלל לא מתה מחמת מלאכה  כי מתה מחמת מלאכה זה הבאת לי בהמה שלא כשירה לעבודה שאני צריך – אם לא עולה בעלייה – זה לא ראוי למלאכתו, כאשר נגמר המנוע – נתת לי רכב לא תקין זהו מתה מחמת מלאכה.וחולק על תרו"מד

תרומ"ד: מישהו שאל כלי מלחמה והפסיד בקרב – אומר התרומ"ד זה מתה מחמת מלאכה אומר הש"ך הרי כלי המלחמה היו טובים רק הלוחם היה גרוע! זה לא מתה מחמת מלאכה.

אדם שלקח רכב והגיעו פורעים וניפצו את הרכב:

שו"ע: זה נקרא מתה מחמת מלאכה

רמ"א: לפחות תאונת דרכים שלא יכולה ליקרות כשהרכב עומד זה מתה מחמת מלאכה.

רמב"ן: לא נקרא מתה מחמת מלאכה

אז בעצם צריך להסביר מה זה מתה מחמת מלאכה- מהי המחלוקת?

מחנה אפריים והנתיבות: ידעת שיכול לקרות תאונה, ידעת שיכולים לזרוק עליך אבנים – אתה ויתרת זה סובר השו"ע.

הרמב"ן והש"ך: מתה מחמת מלאכה זה כשנתת לי מוצר לא טוב.

כיוון שזהו מחלוקת הפוסקים הוא פטור מלשלם.

שיעור הרב מוטי פרוינדליך